אהבה, חברים, געגועים ושעמום.
פחד שהופך למסורת משפחתית, והצעות שמגרות אותי לעתיד בטוח.
השורות מסתירות מסרים גדולים, הסטוריונים קבעו גורלות.
האשמה נופלת עלי למרות שהכחשתי והעלמתי ראיות,
שיצרו עובדות שאותי עוד יקברו.
מחר כמו אתמול השעון לא יפסיק את המחזור.
הרגלים לא נשארות במקום, הן רצות.
הקירות צועקים וחתולים שיכורים ששוכרים דירת פאר בתל אביב.
המילים מסתירות אנשים קטנים שמסרו נשמתם למדע.
הנורות נשרפו אבל האור, האור לא נכבה
מין מבצע חד פעמי שההשלכות שלו ישארו לעד.
ואני חשבתי פעם, שלהיות אדם זה להיות איכפת.
הדרישות עולות
והבלבול נמשך
סליחה שלא אמרתי מקודם את מה שלא קרה
ואם אני אומר לך שהכוונתי אז אתה תגיד זאת מזימה עולמית
התחכום גובל בטיפשות מסחרית |