פוסעת בלילה ללא תחושה בגוף
לאן שיקחו אותי רגלי אהיה מאושרת.
עם אלכוהול בוורידים, עשן בראש והרבה אוויר בלב.
כבר אין לי רגש וכוונה לעשות את שאני אוהבת.
אני לא זוכרת מתי זה התחיל, אני רק יודעת שאני הולכת עם הרגשה
של חוסר מעש ואדישות.

עד שהוא יבוא, האור הלבן שיגרום להכל להסתדר אני יראה מאות
גופות שרויות בלהבות כשמעליהן אלפי צללים שחורים.
איפה המלאך השומר שלי שיראה לי לאן ללכת?
אני קוראת לך לבוא ולהראות לי את החץ המכוון למעשה הנכון.

אולי אני אשכב לי קצת ויאזין לשקט,
ארוקן כל מחשבה מראשי וישאר בנפש שקטה על האדמה הקרה.
רק ההרגשה של גבי נוגע בעפר ממנו כולנו שואבים כוחות נותנת לי
מנוחה.
בעוד דקה או שתיים אעניק לו את עצמי ואשאר רגועה ושלווה עד
העולם הבא.