אחד אחד
מובלים אל הכבשן
הקר
אפוף עשן שחור-
נשמותיהם של הפתיים
שנעלמו, כאינם
בתפילה, בתחנונים
שיציליהם.
במבטם
נועצים בי אלפי מחטים
מורעלים
בפירות השנאה
שגדלו בתוכם
מזרעי שטן אלוהיהם.
מרעילים ומורעלים
הם אינם יודעים
כשהלהבה בתוכנו גוועת
אחד אחד
כולנו מובלים
חסרי אונים
בארגזים קשים
אל האדמה
הבולעת הכל
בלי אפליה
ורחמים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.