הדס נשר / בדיוק כמו אז |
רואים את המסגד, את המגדל שלו
ומאחוריו קצף הגלים הנשברים אל החוף ומאחוריהם
הים הגדול הפתוח.
אני קטנה מאד וגדולה מאד מול החלון הענק
אני יכולה להתבונן דרכו אני יכולה לשבור אותו
אבל אני לא אשבור
אני מעדיפה להגיד אבא,
תסתכל לשם, זה בדיוק כמו אז
במלון הצפוני, כשהיינו עם יעקב.
אתה זוכר?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|