קו החיים שנקטע לי ביד
נתן תקווה לבאות.
היום בהיר אך עדיין מוזר.
כנראה שעדיף לחכות.

עדיין דופקים בדירה הסמוכה.
זה עולם קטן מנשוא.
ולמרות שהסערה שככה,
את עדיין חוששת לבוא.

הכל כבר נאמר.
כולם אותו דבר.
דרוש פה קצת ריכוז.
אולי אחזור מחר.
זה קטע נהדר
אבל אני חייב לזוז.

נערות מתוקות שפתיהן חשוקות
ממריצות לי את זרם הדם.
אחת כזאת שמאחרת לבוא
מסובבת את כל העולם.

אני נזכר בדברים
שאמר הזקן החכם.
דלת פתוחה תחכה גם לך
וכדאי להסתלק גם משם.