שוב גל הרהורים סחף אותי.
שוב טבעתי בים המחשבות שלי.
מאז שדיברנו, הוא עלה על גדותיו
נפרץ הסכר, ולחזור אי אפשר.

לראש אני לא דואג, הוא תמיד מתייצב.
אבל הלב נסחף, הוא לעולם לא מחזיק.

שוב סהר בוהק נתלה מעלי,
שוב הלב בו מסתייע - ועף.
האיזון שוב הופר, הלב עלה לשלטון,
נותקתי מהמציאות הקבועה של ההיגיון.

הראש- תמיד אהב את המציאות.
והלב- כדרכו, שוגה באשליות.

הראש- לא יכול בלי הלב והוא יודע.
הלב- תמיד צריך את הראש,
אבל כשהוא בשלטון - הוא פשוט שוכח.