New Stage - Go To Main Page


ולפעמים
בא לי לנשום עשן
לכבות על היד סיגריה טובה
להרוג אדם במו ידי
למלכד את הדבר החשוב לי מכל ולפוצץ לו תצורה
להזריק לוריד אפילו אם במזרק אין כלום
להרוס משהו יפיפה
ואחר כך לבקש סליחות מזויפות

מסוחרר מהחיים
קיימים יותר מדי צבעים
יותר בלגאן ועוד צרות
אהבות פורחות
אך מייד נובלות

חיים בלי סיבה
עם מחשבה אי שם
סגורה...

נעולה במחלקה המוגנת
כותונת חדשה ולבנה אותה חוסמת
שריטות הציפורנים את הקירות מקשטות
ובחדר מטורפים מחפשים עוד ועוד תשובות
אין אני מנסה להעביר מסר מסוים
הרופאים טענו שאני במצב מסוכן

דיכאון, סתם עוד תקופה מזדיינת בחיים
שבה חושבים רק על מתים
ואחרי שמתאשפזים פשוט שותקים
מבינים שכשמדברים - הורסים

אז מה זה בכלל מצב אובדני
סתם תקופת בלבול ושעמום
ולי הבלבול והשעמום לא עבר
ומצב אובדני עדיין די מוכר
אבל שותקים...
וככה לא מתאשפזים

אובדני הייתי ונשארתי
ואת כל הפסיכולוגיות על האצבע סובבתי
ועכשיו אני מחוץ לגדרות
משקיף על הנורמלים בעיניים מטורפות

מנסה להמשיך לחיות
אני יודע שיש סיבה
אך היא עם האהבה נובלת

להיוולד ולמות כל יום מחדש
להציב כל בוקר תקוות כל כך גבוהות
שעד הלילה את כל הגובה הזה הן קופצות
גם תקוות מתאבדות



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/4/02 12:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ילד עם אקדח

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה