|
פעם בשנה
אני פותח את הספרים
עם הכריכה השחורה
בהם רשומים שמות החללים.
פעם אחת בשנה
עולים שמות חברים
חללי הפלוגה
אחי גיבורי התהילה.
פעם אחת בשנה
אני מביט לצדי דרכים
על שדות פרחים אדומים
כמספר החללים.
עברו כבר יותר משלושים שנה
שום דבר לא השתנה
לא התקיימה ההבטחה
שזו תהיה המלחמה האחרונה.
ובערבו של יום
יאירו את השמיים
זיקוקים צבעוניים
אז יסגרו הספרים השחורים. |
|
|
אי אפשר לבנות
מקור מתח בלי
התנגדות פנימית,
זה כמו לרוץ 100
מטר באפס שניות
תגובת מערכת: אל
תאמר אי אפשר,
תאמר לא יכול.
גם לרוץ 100 מטר
באפס שניות היית
יכול אם היית
רוצה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.