בוא נקבל את המציאות,
נחכה רק ליום שכולנו נמות
כי במלחמה שלנו אין תקווה,
זה עצוב נורא, שמתים, אבל אין ברירה
אין מוצא, דרך חזרה,
שמעת שזה שוב פעם קרה.
וזה שוב קרה, זה קרה,
כל זה שוב קרה, זה קרה
וזה שוב קרה,
שמעת שזה שוב פעם קרה.
בוא ניפגש שוב בבית הקברות,
לא נשיב להם אש, כי נמאס כבר לירות
בעצמינו, זה פוגע בנו שוב,
זה דבר עצוב, שהכל, לא נראה חשוב
חדשות שאתה רואה,
אתה יודע שזה שוב קורה.
וזה שוב קורה, זה קורה,
כל זה שוב קורה, זה קורה
וזה שוב קורה,
אתה יודע שזה שוב קורה.
בוא נקווה שעוד אלף שנים,
ישתנה המצב, ישתנו הזמנים
בלי הפחד, של לצאת שוב לרחוב,
זה עושה לי טוב, לקוות, לנסות לחשוב
עוד מתים, שכבר לא תראה,
אתה יודע שזה לא יקרה.
וזה לא יקרה, לא יקרה,
כל זה לא יקרה, לא יקרה
וזה לא יקרה,
אתה יודע שזה לא יקרה.
בוא נקבל את המציאות,
עד היום שניפול, נאבד את השפיות
בגלל אלה, שחיים בשביל למות,
זה דבר פשוט, כאן תלויים, כמו בובות על חוט
זה נורא, עוד משפחה קבורה,
שמעת שזה שוב פעם קרה.
וזה שוב קרה, זה קרה,
כל זה שוב קרה, זה קרה
וזה שוב קרה,
שמעת שזה שוב פעם קרה. |