התרגלתי למר הזה, של הנס קפה הכהה והעמוס בקפאין, שאני תמיד
עושה לי בלפנות-בוקרים בשביל להשאר ערה ולעשות את הדברים
שדחיתי, כמו תמיד, לשנייה האחרונה.
התרגלתי למר הזה, של האקמולים התכולים הענקיים והבלתי-בליעים
בעליל, שאני חייבת לקחת כמעט כל יום בתקופות לחוצות מסויימות
שעושות לי כאבי ראש מעצבנים.
התרגלתי למר הזה, של הבית שלי עם ההורים הלא-מבינים שלי
והאחים-לפעמים שלי, שאני חייבת לגור בו כי עד שאני לא אהייה
חוקית עם קצת כסף בכיס אין לי סיכוי לשרוד לבד.
התרגלתי למר הזה, של הארץ בעלת המציאות השחורה, שאני חייבת
להשאר בה כי אין לי שום מקום אחר שגורם לי להרגיש את ה"בבית"
הישראלי שאני כל כך צריכה ואפילו לא יודעת למה.
התרגלתי למר הזה, של החיים האפורים והמוזרים שלי, בהם מי שהכי
מבין עדיין לא מבין ומי שיודע הכל עדיין לא יודע כלום ואני
חייבת לחיות אותם כי אין לי אומץ שלא... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.