|
הולכת אני בגיא צלמוות,
גופי נטרף בדרך
שכלי מאבד דעתו
נפשי אובדת בתוך עצמה...
לא יודעת מה קרה לי
תוהה אני מתי אמות
הכאבים מקהים חושים
נסגרת אני יותר ויותר
אני מרגישה כי אשתגע
כל גופי זועק לשמיים
להפסיק את הטירוף הזה
לא יכולה יותר.. |
|
|
יש אנשים שלידם
אני פורחת. יש
אנשים שלידם אני
נובלת.
אנשים, אתם כל
כך עושים לי את
זה שזה כבר מעבר
לפריחה שגרתית-
הייתי פשוט
יכולה לרקוד
לידכם הורה כשרק
גרביונים
לגופי.
(נוי- נוי חושבת
שלגלות את במה
זה הדבר הכי טוב
שקרה לה השנה). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.