הסרט "אמריקה X" מדבר על התוצאות ההרסניות של הגזענות בארצות
הברית של המאה ה20. גיבור הסרט הנקרא דרק (אדוארד נורתון) מחפש
נקמה על רצח אביו שנרצח על ידי שחורים, כמעט נהיה לראש התנועה
"כח לבן" אך נכנס לכלא אחרי שביצע רצח כפול בשני שחורים שניסו
לגנוב לו את המכונית מהבית. אחיו הקטן, דני (אדוארד פרלונג),
מעריץ את פועלו של אחיו הגדול ורוצה להיות כמוהו, ונכנס ל"כח
לבן" במטרה להיות כמו אחיו.
בזמן שהותו של דרק בכלא מבין כמה הגזענות מיותרת, כמה השנאה
מיותרת, לומד לקבל גם את השחורים והיהודים וכולם כבני אדם,
וכשהוא חוזר מהכלא הוא נאבק לשכנע את אחיו הצעיר שהגזענות היא
לא הדרך, מעשה שהוא למעשה לא מצליח בו כי לבסוף אחיו נרצח  על
ידי נער שחור.
מנקודת מבט מודרניסטית קאנטיניאנית, אפשר לראות את הסרט מזוית
ראיה שבה "כח לבן" בעצם צודקים.
קאנט לדעתי היה אומר שאכן השחורים אשמים בכל מה שקרה שם. הם
אלה שרצחו את אביו של דרק, הם אלה שניסו לשדוד את מכוניתו של
דרק, ואפילו בסיום, הם אלה שרצחו את דני.
לפי כח לבן - הלבנים הקתולים הם הגזע העליון וכל השאר -
יהודים, שחורים, ושאר זרים - הם הזבל של האנושות. הם הפושעים,
העברינים, הרעל של החברה.
לפי התאוריה הקאנטיניאנית, ניתן לאמר שהלבנים פה בסדר. הם
הצודקים, הם "הנאורים", והשחורים ושאר הזרים מפריעים. יוצרים
פשע, יוצרים פילוג, מכאן הם מיותרים.
אם היינו מנתחים את הסרט מנקודת מבט פוסט מודרנית הינו רואים
אותו אחרת לגמרי.
מנקודת פוסט מודרנית הינו יכולים לראות את מה שבעצם דרק הבין
כששהה בכלא. הינו רואים את כל נקודות הראיה, והינו רואים
שהשחורים הם גם קורבנות של הלבנים, והם הגיעו לעולם הפשע בגלל
הלבנים שהשפילו אותם והם בעצם מעיין עם ממורמר שרוצה את החופש
שלו, את העצמאות שלו.
לפי הראייה הפוסט מודרנית נבין גם את הצד הממורמר של הלבנים
הגזענים, נוכל להבין מאיפה הם שאבו את המקורות לשנאה זו, אך
בראיה פוסט מודרנית הינו רואים את כל הסיפור מכל הכיוונים,
וכך, בעצם, היתה מתבטלת הגזענות, והשחורים, היהודים וכל שאר
הזרים, היו מקבלים את הכרתם ואת ריבונותם.