זה התחיל כשהדימעה ברחה לה
שהדימעה רצתה מקום שקט לחיות בו
המירוץ אחרי טיפת הדם הראשונה
הרצון למות מהר יותר חזק יותר כואב
זוכר אני צפיתי בך אני יודע כל
איך הטרוף מוחך אכל
איך הכישוף רצה אותך ליגאול
שיכנס בך כל פעם שהוא יכול

איך הנרות זרחו כשהירח כבה
איך השטן דווח על המוות הבא
מים אש ודם שחזר לאדמה
ומלאך גבריאל שואל
מדוע הסכין שבידך אדומה
ומדוע הינך המומה
לא עונה את לא עונה

מראה עקומה אומרת הכל
ואת בת קול שבשמים מגלה את סודך הגדול
אני יודעת שאת גרונו את שיספת
אני יודעת שפניו ליטפת ליטוף אחרון
רגע של טירוף ורגע של שיגעון
השטן עשה עמך אהבה בשערי השאול
מה יפה היית בשמלתך האדומה
מתז דם פראי בצבעי תשוקה
ומה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
מדוע את לובשת את שמלת הכלולות?

איך הנרות זרחו כשהירח כבה
איך השטן דווח על המוות הבא
מים אש ודם שחזר לאדמה
ומלאך גבריאל שואל
מדוע הסכין שבידך אדומה
ומדוע הינך המומה
את סתמת פיך לא עונה

הכל יצא משלטה בורח מהיידים
כמו הדם שנזל לך מהשדיים
כשהשטן בכבודו ובעצמו ניצב לפניך
תמיד יש דם מסביב לא פחדת את רגילה
סימני חתך וסימני לידה עוד רגע הוא בא
בעונות האביב הסוערות בתאריך לא מוגדר
הוא יצא ממך כשהשער ניסגר
את תפסיקי לאכול רוע ישלוט בעולם הגדול

איך הנרות זרחו כשהירח כבה
איך השטן דווח על המוות הבא
מים אש ודם שחזר לאדמה
ומלאך גבריאל שואל
מדוע הסכין שבידך אדומה
ומדוע הינך המומה
את סתמת פיך לא עונה

וענייך בוהות וידייך כמהות
טיפות זולגות זוגות זוגות
ואת יושבת ועניך פקוחות
וכולך רועדת אובדת עצות
כן זה את ורק את אשמה בהכל
אל תגידי  שאני לא יכול
יש לי את כל הזכויות
אני אלוהים הגדול
רוצה לנוח על משכבך בשלום
עכשיו לא תשפכי דמים
רוצחת שטנים קטנים

איך הנרות זרחו כשהירח כבה
איך השטן דווח על המוות הבא
מים אש ודם שחזר לאדמה
ומלאך גבריאל שואל
מדוע הסכין שבידך אדומה
ומדוע הינך המומה
את סותמת פיך לא עונה

את עפה
את עפה
הטרוף אכל אותך
מבפנים
שובל של דם מהוורידים