"חכה פה", אמרה דנית, "אני הולכת לחרבן". קשה למצוא בנות
שאומרות "אני הולכת לחרבן", שתוקעות גרעפסים ושותות חצי ליטר
בירה בפחות מחצי דקה. והיא גם נראית טוב. רזה, בלונדינית
אמיתית, מגלחת את הכוס, עור לבן. אני צופה לנו עתיד משותף ארוך
ומהנה. נפגשנו בצורה הכי מוזרה. היא הקיאה עלי בפאב. אני אמרתי
"מה החרא הזה?" והיא אמרה "בוא אלי הביתה ואני אכבס לך את
החולצה". בחורה מגניבה, כיף להיות איתה. יש לה חדר מלא ציורים
על הקירות. כל מני ציורים של מפלצות ופיות וסוסים. היא הורידה
לי את החולצה בשניה שנכנסו לבית והורידה את שלה 2 דקות אח"כ.
זה היה הסקס הכי טוב בחיים שלי. היא יודעת לעשות דברים שלא
חלמתי עליהם. לא האמנתי שזה יקרה לי, אבל אני מאוהב. נו, כמה
זמן היא מחרבנת. עד שהיא תחזור אני אציץ לה במחשב. וואו, סרטים
כחולים באורך מלא. אני אוהב אותה יותר מרגע לרגע. תיקיה שלמה
של סרטים אנאלים. מה עוד צריך? יש לה בחדר בית בובות מלא
במשקאות חריפים. ומקרר שמייצר בעצמו קוביות קרח. הדרמבוי הזה
מעולה. הדרמבוי שאחרי. בוא נראה איזה שירים יש לה במחשב. פאק,
יש לנו אותו טעם במוזיקה. אני הולך להתחתן איתה או משהו כזה.
מה זה הקובץ הזה? קובץ שנקרא "שירים". בוא נקרא.
אני אוהבת אשכים
כמו ארטיק מרדונה
לשים אותם בפה
אני אוהבת את סטאלונה
הוא כזה סקסי
כמו חבר של איילת
עליו אני חושבת
אותו אני אוהבת
אוקיי. זה השיר הכי מסריח שקראתי בחיים שלי. בוא נקרא עוד
אחד.
אומצה מדממת
אני מחורמנת
רוצה לגעת לך בלב
רוצה שתגיד לי
אני אותך אוהב
אבל מה
לא עומד לך
השיר הזה כל כך גרוע. בטח היא רשמה שירים מפגרים בכוונה מאיזו
סיבה. אני אשאל אותה על זה כשהיא תצא מהשירותים. בינתיים נקרא
עוד שירים. יש פה איזה מליון.
תן לי בבקשה
חצי מנה
כי אני מרגישה
שאני לא שלמה
הבנתי. יש יצירות שבנויות בצורה מקורית. השאלה היא אם זה זרם
חדש באמנות שאין לו תקדים, או פיסת צואה שיש להשמידה במהירות
האפשרית. טוב, יש כל כך הרבה אנשים בעולם שחלק בטוח יהנה מהחרא
הזה.
לפעמים
בלילה בלילה
בחושך בחושך
אני בוכה
וחושבת
עליך
יא חרא
"מצאת משהו מעניין?", שאלה דנית.
"חרבנת משהו מעניין?", מהרתי לשנות נושא עד שאחשוב על תגובה
מתאימה.
"אף פעם לא יצא לי להקיא ולחרבן תוך שעה", שיתפה אותי.
"יש פה שירים מעניינים", מצאתי תגובה.
"אתה לא אמור לקרוא את זה", צעקה, "זה פרטי".
אבא שלה נכנס לחדר לבוש בתחתונים והתחיל להרביץ לי עם מקל
בייסבול. ברחתי משם ולא הבטתי לאחור.
ידעתי שאין דבר כזה "מושלם". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.