מר שכינה / נשמתי ואני |
כי חיי צוענים חיה היא
עפה למרחקים ולגבהים אדירים
נודדת לנצח נצחים למקומות יפיפיים
למקומות אשר רגלי לא דרכה מעולם
שלא כמו שאר פרטי העולם
וכשאני מתעורר היא מתאכזבת
מה לעשות? לחזור אליי היא נאלצת
לחזור לחיים לא טבעיים - מהונדסים ומתוכננים בקפידה
במקום לחיות את חיי הצוענים הצנועים והיפים כמעה
שלום, אהבה ותקווה הם שאיפותיה
אולם אלו דברים שאינני יכול לתת לה
לכן נשמתי אינה כמוני וחייה אינם שלי
ולמדתי על בשרי, כי אם אין אני לי מי לי?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|