|
לפעמים כשאני בוכה
אני עומד מול הראי ורואה אם אני יכול לחייך
הפלא ופלא צחקתי בעצמי צחקתי לבדי
כנראה שעבדתי על עצמי
ולפעמים כשאני מבולבל
אני שואל כל כך הרבה שאלות איך נחיה את המחר
השקט והבלבול ניכרים היטב על פניי ניכרים היטב על חברי
כנראה ששאלתי את עצמי
ולפעמים כשאני שותה
אני קופץ שר מוחא כפיים ורוקד
איך זה שלא קיבלתי את תשומת הלב לא קיבלתי אף אחד עם לב
כנראה שבידרתי את עצמי
ולפעמים כשאני משקר
אז אני משקר ושוב משקר
איך אני לא יודע? לא יודע את האמת, מעולם לא ידעתי מהי האמת
טוב כנראה ששיקרתי את עצמי
לפעמים כשאני מחייך
אני חושב אם מישהו שמח איתי ושם לב לגומת החן
איך זה שאני עדיין עם הזין ביד אני עומד עם הזין לבד
כנראה שנשארתי עם עצמי
ולפעמים, כשאני שוכח
אני שוכח כי אין לי מה לזכור
למה לי לחזור לאחור? אם אין לי מה לזכור?
כבר איבדתי את עצמי כנראה שככה אני
כן לפעמים אני הוא עצמי... |
|
|
אז... את באה
לחולל בכרמים?
חצילה נצנצית,
תורמת לספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
'זיון' מבלי ממש
להגיד את
המילה", אחרי
שיעור ידיעת
הארץ פרודוקטיבי
במיוחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.