חכיתי לה,
כמו שכולם מחכים
ואז היא הופיעה, צחורה ויפה כמו בשירים
איך שמחתי לקראתה, (וזה נראה לי מובן,)
לפתע היא עפה בלי להותיר שום סימן.
היא הופיעה בשנית,
צחורה ויפה וקצת חיורת,
חכיתי לשמוע מה בפיה
אך פיה היה ריק ומבטה מוסח.
עכשיו היא עפה מבושה.
בשלישית קרבה אלי,
ובפיה שיר מיזמור לעתיד לבוא,
גל של רחמים הציף אותי
ואף השכיח את סבלי שלי.
נראה שאני שכחתי יותר ממנה מהו יעודה,
ואומרים שהיא עוד לא אבדה.
אמרו שהיא לא יכלה לשאת את הבושה
קברו אותה מאחורי גדר,
כתבו לה שירים
על כמה שהיתה צחורה ויפה
ועל כמה שכולם מחכים.
השיר נכתב בחודש הראשון לאינטיפדה
כשהתותחים רועמים
המוזות שותקות |
