|
רוח יבשה
מכה בעפעפים
תוחבת גרגירים
אל המבט
העייף.
גרון ניחר
הולך מחוק
ועל הגב קופחת לי
הערכה עצמית
מכרסמת כוחות
מרדימה.
גרירה
אל עוד מכתש
וודאי תסתיים שוב
בגישה עצלה
סתמית.
ממשיך לדדות.
תר אחר באר רטובה
צלולה ומשקשקת
שם ארווה
צמאוני
בעור נשי חשוף
מדברי.
נחשים!
אינני רודף אחריכם
הפסיקו אתם לרדוף אחריי. |
|
האם נידונתי
לחיות את כל חיי
בחדר קטן זה?
האם חברתי
היחידה היא
המקלדת? בלית
ברירה, כשכל דרך
אחרת כבר נכשלה,
אני משתגע,
שפיותי
נחלשה...
אין מה לעשות -
רק במה חדשה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.