זה היה ביום רביעי, בחג השני של פסח. הייתי אצל יעל, בגילה
שבירושלים, רק 20 קילומטרים הפרידו ביינינו, וגם מלחמה, לא
משהו רציני, מלחמה... אדי החמין העלו בי הזיות, הייתי באמפי של
בי"ס, ושם בהיתי בך יושב ומסתכל עלי עושה חזרות לקראת בחינת
הבגרות שלי בדרמה. חוזרת וחוזרת על אותו שיר אהבה ששרה נטשה
ללוחם שלה. ואתה נועץ בי את עיניך, העיניים התמימות והאוהדות
עם החיוך הזה שאומר "היא שלי!" אני כ"כ אוהבת את זה...
סיימתי את החזרה ובאתי אליך, אתה כמו גדול, תפסת אותי ונישקת
אותי, כמו שאתה יודע, כמו שרציתי שתעשה. בהיתי בך עד שירד
עלינו הלילה, ואמרתי לך  "אתה בא לישון אצלי?" ענית "כן".
אצלי בבית היו הרבה אנשים, זה לא הפריע לנו, התיישבנו על המיטה
שלי והתעלסנו, זה היה כל-כך כייף, מזמן אף אחד לא פינק אותי
כמו שאתה עשית... מזמן...
ואז, באמצע הכל! נזכרתי! "אי-מייל" אמרתי; "אני חייבת לבדוק
אי-מייל עכשיו!" אתה, הוצאת את ה'לפ-טופ' שלך, אבל לא הצלחתי
לקבל שום מכתב! הכל היה מעורפל, לא ברור, לא מובן, כמוני...
וחזרנו לישון, נרדמנו מחובקים.
בבוקר, התעוררתי, ואתה לא לידיי, לא במיטה, ולא מתהלך בבית
שלי, לא אתה ולא אף אחד מהאנשים שהיו אצלי בבית. נעלמת!
שטפתי פנים, צחצחתי שיניים, התלבשתי והגעתי לאמפי כולי נרגשת
ונסערת לקראת בחינת הבגרות שלי בדרמה, מוכנה יותר מתמיד
ושואלת, איפה אתה?

נבחנתי! המסך ירד, מחיאות כפיים סוערות, מתוך עשרות אנשים,
ראיתי אותך, מתבונן בי בעיניך המאושרות, לא ראיתי שום אדם
מלבדך! רצתי אליך ואתה שוב, חיבקת, נישקת ונעלמת!
הסתובבתי, לדקה! וכשחזרתי איפה הוא? שאלתי חבר שהיה לידי והוא
ענה: "מי? אהה... הוא הלך" "אבל רציתי לבקש את הטל' שלו!"
אבל הוא התפוגג כמו ערפל!
התעוררתי!
שאלות התרוצצו סתם- מה אני עושה? אני מכירה אותו! לא יכול
להיות שהוא סתם ככה נעלם לי! יש לי את הטל' שלו ואני יודעת מי
הוא, ואם נכנסתי איתו למיטה, והוא נישק אותי כ"כ טוב אז... אני
עדיין לא מכירה אותו?
לאחר שבוע תמים, יצאתי לריצה קלה ברחובות העיר השוממת בה אני
גרה, ריקה ומלאת שאלות, והינה עלה הפתרון במוחי, רותם ותום. עם
שניהם היה לי קשר עמוק, את שניהם אהבתי.
אני עכשיו עם רותם ומה עם תום? אני כנראה מתגעגעת לתום, תום
הוא הדמות הווירטואלית שלי, הוא אהבת חיי באינטרנט. ורותם?
רותם שלי אמיתי, כשרציתי נשיקה, רציתי אותה מאהובי, רותם, אבל
הוא לא היה שם, בדיוק כמו תום. וכשרותם נישק אותי, הרגשתי את
תום, מלטף אותי, בכאילו. כשנעלמת לי, היית תום, תום- כשהייתי
צריכה אותו, והוא לא היה שם בשבילי... ואילו כשרציתי לבדוק את
האי-מייל, האי-מייל היה אחד הדברים הראשונים שידעתי לעשות
בעזרת האינטרנט!
לא השתחררתי ממך, תום! אבל אותך רותם- אני רוצה? אוהבת?

אני יודעת לאן אני מובילה את עצמי, ומה שאני עושה זה בסדר, אבל
האמת היא שבתוך עצמי, אני הולכת לאיבוד, אל הלא מובן!