תקווה סגרה במנעול את כל מה שחשבתי, לפני כמה שנים. כששאלתי
אותה למה היא אמרה לי שנגמר ושהגיע הזמן להמשיך הלאה. לא ידעתי
מה להגיד לה כי היא סגרה את המילים שלי במנעול, והמשכתי הלאה.
בדרך ראיתי המון פרחים והמון פרפרים. ולא ידעתי מה להגיד כי
הכל נסגר במנעול, אז המשכתי הלאה.
בדרך ראיתי צבעים זוהרים ואורות מהבהבים. ולא ידעתי מה להגיד
כי תקווה סגרה לי הכל במנעול, אז המשכתי הלאה.
בדרך ראיתי בית חולים ורופאים ותרופות וראיתי אותי במראה, עם
קמטים ודמעות, ותקווה עמדה מאחורי וחייכה, כל כך יפה, התאהבתי
בה, היחידה שהצליחה לנעול לי את הכל. ניסיתי להמשיך הלאה משם
תקווה, תאמיני לי שניסיתי, בשבילך. וניסיתי שוב תקווה רק
בשבילך, אבל כבר לא היה לי לאן, סליחה תקווה. |
