הם עומדים כאן
מול משרפת העצמות
הם עומדים מול תאי הגזים
ומחייכים. מחייכים לפני שיומט
עליהם הגרזן, לפני רדת הגיליוטינה
על צווארם עם רדת ערב. לפני שיהלכו
מול שערי שמיים ויקראו בקול תחנונים
להיכנס את שערי גן העדן, הם עומדים
כאן בזוועת העם היהודי ומחייכים כאילו יוצאים
הם לנופש, מחבקים זה את זה כשהיטלר לא רואה
ונפרדים בחיוך, לפני ההליכה אל הנורא מכל, איך נפלו
גיבורים? ואתם ידידיי באמת גיבורים, הגיבורים הגדולים
שראה הגנום האנושי בכל ימי קיומו על פני כדור הארץ הזה
אתם ולא זרים עמדתם במבחן ההישרדות הקשה ביותר בחיי
האדם. שרדתם את המשרפות עברתם את תאי הגזים יהודים
אצילים שכמוכם. אתם נשמות טהורות שלא חטאתן במאום נאלצים
לשלם את מחיר תקומתו של העם היהודי. במותכם ציוויתם לנו את
החיים
עם שלם שנספה, שנקטף טרם זמנו הגיע. היו מביניכם נערים בני 18
אשר רק החלו לטעום מהו טעמם של חיים בצל הבגרות וכבר מצאתם
עצמכם נאבקים, נאבקים בנורא מכל, היטלר הנורא אשר לא השאיר
סיכוי להישרדותכם בין החיים ובכל זאת נלחמתם כמו אריות ולא
השארתם הרבה סיכוי להיטלר לנצח. והיטלר הפסיד במלחמתו.
העם היהודי שרד והוא קיים בזכותכם. ולכם הוא מודה על חיסולו של
רודן המאה ה-20 אדולף היטלר הנורא. אני מצדיע לכם היום אחיי,
אתם גזע הגנום היהודי.