רק לפני זמן קצר
עוד היית בסדר
ניגנת על הפסנתר, שמחה
לא העלאת על הדעת
שהחושך מעבר לפינה
כבר אין לך זמן רב
כשהשיר הזה נכתב
והאושר נראה כה רחוק
את בבית חולים
וכולם כבר עצובים
המצב כל כך לחוץ
ואת עם חצי הרגל בחוץ
שעה ושעה בפחד
יום ויום בכאב
כל הזמן בריקנות
כל הזמן בבדידות
הצללים מנסים למשוך אל הלילה
מסתכלים עלייך מבעד לזכוכית
מפחדים כי זה הרגע
אסור להכנס ולדבר
אולי הזיהום עלייך יתגבר
מה שאנחנו יודעים
את רק מנחשת
ובזמנים האחרונים
את יושבת, מחייכת
שעה ושעה בפחד
יום ויום בכאב
כל הזמן בריקנות
כל הזמן בבדידות
הצללים מנסים למשוך אל הלילה |