כמה שניסיתי ורציתי לא הצלחתי,
אבל להמשיך לנסות המשכתי,
ניסיתי עם חבל וגם עם הגז.
אך לא הצלחתי כישרוני מבוזבז,
ניסיתי לעמוד באמצע הכביש,
ניסיתי שנחש ארסי אותי יכיש,
מגג של בניין רציתי לקפוץ,
אך מה לעשות אני כל כך פוץ,
לקחתי כמויות גדולות של כדורים,
אז הכניסו אותי לבית משוגעים,
איך שהשתחררתי חתכתי ת'ורידים,
ואז אישפזו אותי בבית חולים,
שכבתי כל היום על המסילה,
אבל הרכבת לא עברה,
וואי לעזעזל איך ביאסתם אותי,
אי אפשר כבר להתאבד בעולמי,
כשחזרתי הביתה עצבני ומיואש,
ראיתי את חבר שלי מהגן "יואש"
הוא הסתכל אלי ומיד אמר,
בגללך כל החיים חייתי ממורמר.
"אתה הרבצת לי,וגם קיללת אותי,
את הראש בחול אתה דחפת לי,
היית תמיד מוריד לי את המכנסיים,
ומאיים לחתוך לי את הממ... במספריים,
אז זהו מהיום אני מפסיק לשתוק,
המטפל שלי אמר לי לא לדחוק,"
הוא הוציא סכין חדה,
ואז הרגשתי מין דקירה,
והיום בגיהינום אנוכי נמצא,
זה לא סיפור עצוב וגם לא כל כך שמח,
עכשיו צריך לחשוב איך מכאן אני בורח. |