ידיי הכתיבה שהיו לי-
התייבש עורן,
ופרקי אצבעותיי התקשו.
גידי אהבה שהיו בי
נמתחו יותר מידי כמעט
והשקט בוער באדום.
בלוטות הדמע
וטיפות מאמץ קטנות
שטפו לאט את פניי.
הכאב הזה שבצבץ בי,
הופיע ללא ציפייה
וללא הפתעה.
מושלמות שכזו, אהובי,
ידעתי שאין בנמצא.
8/4/02 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.