|
כסותו לעינייך
ואת חצויה
מעיר הוא פחדייך
מתהום אפילה
אצבעותייך תוחבת
חוסמת פתחים
בקירות חומותייך
קלועות השדים
בגבך היא לוחשת
ובחומותייך סדקים
לתהומותייך מושכת
קוראת בקולי
אך דמעותיו בפנייך
ופניו כשלי
ובתהומות רגשותייך
מוחקת דמותי. |
|
|
ישבתם פעם על
החרא שלכם? אז
אני ישבתי, והוא
לא קשה, הוא
צמיגי.
איש מבולבל
במונולוג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.