יום אחד דרכים נסתרות מבינתי הפגישו בין הרוע לטוב, הרוע היה
מכוער מאד, והטוב היה יפהפה אולם תמים כשה. הרוע ידע לגלגל
מילים, לצחוק צחוק נעורים ולהפנט ללא מבטים. הטוב שלא ידע הרבה
חברים בעולם בו הוא חי היה זקוק לליטוף, למלה טובה ולצחוק
שנראה לו בריא. כך החל הטוב לשלוח לרוע מתנות, לדבר על ליבו
ולבקש את אהבתו. הרוע שראה כי טוב הסכים בשמחה לקבלת התשורות
ואף עודד את הטוב בהמון הבטחות. ככל שעבר הזמן הרוע החל לדרוש
מתנות, וכשאלה איחרו לבוא, הרוע החליף את צחוק הנעורים בבכי
מרורים. הטוב לאט לאט החל לחשוף את פניו של הרוע, אולם ככל
שהטוב ניסה להתנתק הרוע המשיך להדק. הרוע טען שהוא ממש ממש
מאוהב וכי חייו ללא הטוב אינם חיים וטוב מותו מחייו. הטוב ממש
נרגש והביע צער על מעשיו. לרגע חשב הטוב אולי התהפך הגלגל,
אולי אני הרע והרוע הטוב, וככל שהמשיך לתת את נשמתו ורכושו
לרוע הרוע נעץ בו בחוזקה את ציפורניו, וככל שהטוב ניסה בכל
כוחותיו להתעשת, להתעורר מזה הסיוט הנורא, כך התהדקה סביבו
טבעת הרוע. הרוע גייס שליחים ששמרו על צעדי הטוב ולא נתנו לו
לעזוב. הטוב הרגיש כל כך רע שהוא זעק לאדמה, והאדמה נסדקה מרוב
חלחלה, אולם ככל שהאדמה ניסתה לגונן על הטוב, הסדקים שנפערו בה
הצמיחו עשבים רעים. הטוב זעק לשמיים ואלו האפירו מרוב צער
והעלו עבים אפורים כבדים, וככל שהשמים בכו גדלו הצמחים הרעים.
הרוע הלך והתחזק והטוב הלך ונחלש עד שכלו לחלוטין כוחותיו.
משראה הרוע כי אין תועלת בטוב, רק רצה במותו ועשה מעשים שהעלו
את חמתו של אדון האדמה והשמים. במלחמה הזו שבין אדון השמים
לרוע היו הרבה נפגעים ואף שהרוע השתתק וניסה להוריד פרופיל,
העשבים השוטים גדלו לקוצים רעים והמשיכו במעשים רעים עד שאדון
האדמה והשמים זרק אש בשדה הקוצים ושרף אותם. אולם האדמה החרוכה
היטיבה עם הזרעים שנבטו כל פעם מחדש ואדון השמים והאדמה נחלש
בעצמו והטוב הלך ונשכח. רק אז התגלו הכוחות הטובים שניסו
והצליחו לסייע לטוב קמעה במלחמת הקיום שבין הטוב לרוע, מלחמה
שלא תסתיים לעולם כל עוד על האדמה יחיה האדם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.