דןדן בן / כנפיים |
החום מתנחם בשרב שנשבר.
ידיים נגעו בי והפכו למילים,
בחוץ שמיים שלמים מחכים.
לא צעקתי ולא לקחתי בכוח,
גידלתי כנפיים, רציתי לברוח.
עד שפתח הדלת היה צר מהלב,
לא יכולתי לצאת,
נותר בי הד הכאב,
של ידיים טובות שהפכו למילים,
ובחוץ שמיים שלמים מחכים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|