|
רציתי לכתוב שירים של אושר
בעיסה הזו של דיכאון
רציתי להוכיח שיש אני אחרת
רציתי לכתוב המון
על אהבה תשוקה וזיכרונות מתוקים
בלי מבנה ספרותי
בלי חוקים
רציתי לספר לעולם
את האושר שאתה
בצורה הכי בנאלית
בשפה הכי פשוטה
אבל אני לא יודעת
לכתוב על דברים טובים
אני יודעת רק להוציא תסכולים
להקיא מועקה
לשבור שתיקה
אבל כל-כך רציתי
לכתוב שירים של אושר
של כמיהה ואהבה
לקעקע על עורי אותך
בעט עבה
אבל חתמתי שפתיי
חיכיתי
שתכתוב שירי אושר עלי
ואתה
כתבת שירי אושר על אחרות
ככה זה בפואטיקה
אין מה לעשות |
|
|
ויביט אדני בעם
ויאר כי אלפי
מונין חטאיו
פשעיו ושחיתותו
וישלח עליהם
ביום ההוא את
החת האמורי
הפלשתי הבבלי
הטנאזי הפרמקי
ועוד כמה שמות
ששכחתי כבר
ויתבאס העם ביום
ההוא ויצעק אל
אדוני: יופי כי
בוגר הינך
ויצמיד כפותיו
אל אוזניו
וינפנף בלשוניו
אליהם
- תנ"ך 2000
הגירסה הלא
מצונזרת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.