בילדותי, הייתי יושב מול ארגז הצעצועים
והייתי מוציא ממנה כל מיני דברים.
עוד משחק ועוד צעצוע,
שלפעמים יוצרים עניין ולפעמים געגוע.
אך היה בי רצון עז,
למצוא את האיש בתחתית הארגז.
כשנהייתה סביבי ערימת צעצועים ובלאגן,
הייתי מוצא את האיש הקטן,
בלי ראש.
גם כיום, יושב אני מול הארגז,
מוציא מתוכו רגש עז.
יוצר מסביבי ערימת בלאגן
ואינני מוצא את האיש הקטן.
אך הפעם נוצר הבדל תהומי,
כשארגז הצעצועים הוא בעצם,
אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.