|
לבי מדבר
בלי אהבה-המים שיפרו את אדמתו
לבי הוא ים שקט
בלי אהבה-הרוח שתפר את שלותו
הכל סביבי שקט,רדום
מוקפת בסודות-שתיקה שאין בה כלום
חיי הם כמו סיוט שאין בו הגיון
חיי הם הסיוט אשר בעצם זיכרון:
עיניה שלי אמי כשהיא סוטרת לפני
דמותו הלא מובנת של אבי שלא ראיתי מימי
רוצה אני להתעורר
זועקת לעזרה
אך אלוהים אינו זוכר
את פרי עמלו שבצרה. |
|
|
קוס אמק, שכחתי
את קשקשתא סגור
במכונית בלי
אויר.
אמא של חביתוש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.