בימים בהם השמש זורחת, והירח מלא,ובכל זאת - האור היחידי הוא
זה שקורן ממך. יש שמחה בלתי מובנת וחיוך שלוחץ לך חזק על
השפתיים. זה לא האלכוהול שמדבר ממך, וזה לא הכאב שפורץ החוצה.

בימים בהם לא כואב להביט במראה, והפרופיל נראה לך טוב פתאום.
אם היו ימים שלא האמנת שתוכלי להשיב את האמונה שלך בעצמך,
באנשים, באלוהים ובעולם, ברגע אחד הם מתפוגגים. שיחות אל תוך
הלילה במסיבת שיכורים אחרונה לא נראות לך כל כך נוראות פתאום.
כשלילה יורד אנשים מקבלים צללית אחרת, אנשים נפתחים, ובוכים
ורוקדים כמו מטורפים. סוגרים חשבונות, סוגרים מעגלים, ונפרדים.
וכמה אושר טמון בלהיות חלק ממשהו טוב.

בימים בהם למדת להשלים עם עצמך, ולתת לעיניים לדמוע, ולדעת שזה
בסדר. להניח חלקים ממך מאחור, ולסחוב רגעים יפים. ידיים לוחצות
ידיים, האוויר מעולם לא היה נקי יותר, השמש שוקעת, הירח נעלם,
ולרגע אחד את מאושרת.