היום
אני כותב את המכתב הזה
את מכתב ההתאבדות הראשון שלי

לא אכתוב במכתב הזה כמה העולם חרא
וכמה הוא אכזר
כמה הוא כואב
וכמה, למרות הסטיגמות
אני באמת אשם
אני אשם
בכך שפתחתי לעצמי את העיניים
עם יד אחרת, אבל בכל זאת
אני אשם

במכתב ההתאבדוד הראשון שלי
אכתוב לעולם כמה אנשים אחרים
יכולים להיות בלתי סבילים ומעצבנים
עד שאתה מרגיש אלוהים מולו
ומסקל כל מאמץ שלו לעשות משהו
ואז אתה מוצא את עצמך הולך לכיוון ביתו
עם סכין ביד
במכתב שלי אכתוב לעולם כמה שהוא הורס את עצמו
כמו שהוא מזוכיסטי,סדיסתי,מזויע, חולני
כמה שהוא מקבל את הדת כמובן מאליו
ובכך גומר לחלוטין את הסיכוי הקלוש הזה
לשמחה ואושר
לחיים רגילים ופרימיטיביים
שבהם אין סקסיסטיות
ואין פמיניזם-כי אין לו צורך בכלל

בעולם ללא חיים
וחיים ללא שמחת חיים
המות הוא השולט
והכאב הוא עוזרו הנאמן ביותר

לסיום אני לא אפריז במילים
או במעשים
אני פשוט אגיד להיתראות לעולם יפה יפה
אשב לי על כסא עץ
אקח את האקדח
ואירה לעצמי ברקה

adios amigos
adios mon shery
adios