עורגת לך בנפשי בחלומותיי,
לחול לבן לתכלת ים
במן עצבות כובשת, מסמרת שיער
חושבת לברוח ומתחיל להחשיך
עוד כוכב זוהר והלילה מזכיר
שרציתי ללכת ואיך שנשארתי
משהו אומר לי תמיד לעצור.
עננים של עשן ממלאים את החדר,
ממלאים את גופי,
ונעשה מאוחר, עוד יום שעובר,
עוד שנים
וחלום אל חלום נאסף,
צרורות רצונות שלא הגשמתי
אסופת זכרונות שנצרתי,
עד זוב דם.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.