[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טוויגי מנסון
/
הריח הישן והמוכר

כשאתה הולך
אני רואה את דמותך מרחוק
אתה שותק מרחוק
נושם כ"כ מתוק
כ"כ מתגעגעם
וכה גלמודה
כה מפוחדת
וכה עייפה.
יפה אתה כשאתה כ"כ רחוק
רק חבל שאתה הולך להרבה
ומשאיר אותי פה לבד לבכות, לתהות
להרהר ולחשוב,
לחשוב עלייך, כשאתה כ"כ רחוק
ובטוח אפילו לא זוכר את שמי
לא זוכר את הריח המתוק
של הפרדס ההוא שישבנו בו
לפעמים פשוט לחפש אותך ולהתגעגע עוד
וזה כואב
עכשיו אני יושבת פה , בחדר
שומעת את השיר שבכה לנו כ"כ הרבה
ננעלת בתוך עצמי
מחפשת את מה שנשאר ממני
לפני שבאת ולקחת את לבי איתך למסע כ"כ ארוך ומעייף
מחפשת רגש שאולי עוד נשאר אצלי
מחכה לך , שתשוב
מהמרחק העצום לראות את פניך במדויק
ופשוט לזרוק הכל ולרוץ.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נכון יש את
הרוסי הזה שאבא
שלו נהרג במכות
גרזן שהוא היה
בן 14? ושבגלל
זה הוא כותב
ספרים נורא
ארוכים כאלה?
וגם כמה קצרים
מצחיקים פה ושם?
וכולם אומרים
שהוא גאון
וכאלה...? נו...
פיודור
דוסטויבסקי או
משהו כזה...

אז הוא לא מפרסם
בבמה


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/4/02 17:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טוויגי מנסון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה