אל תיגע בי. אני פוחדת. אני יודעת שאתה רוצה בטובתי. אני יודעת
שאתה אוהב אותי. אבל בבקשה- אל תיגע בי.
תפוס אותי חזק. חבק אותי עד שלא אוכל לבכות יותר. עד שאתפוס את
עצמי, שאתעשת.
ואל תיגע בי. גם לא ביד. בטח שלא בלחי. אל תחכך רגלך ברגלי, זה
כואב לי, בלב. זה מרתיע אותי ממך שוב ושוב. הייתה התקדמות
וחזרנו אחורה. אל תיגע בי.
זוכר שדיברנו על הספרים של ק. צטניק? ניסיתי להסביר לך את הקשר
החזק שלי אל יחיאל די- נור ואל השואה. כן, גם זו פלאנטה אחרת.
פלאנטה שאין בה טלאי צהוב על הבגד אלא טלאי שחור על הנשמה, אם
יש לך אחת. פלאנטה שהרצח בה הוא לא במשרפות אלא בליבך ובליבות
שכמותך בלבד. אולי זה אפילו מגיע לשש מיליון. יכול להיות
שיותר. אף אחד לא יודע. והפלאנטה הזאת, יש בה צפנים מיוחדים,
כואבים, שרק יחידי סגולה שנבחרו, כנראה, בקפידה "זוכים" להכיר
בהם.
אל תיגע בי. אני אדבר איתך בחופשיות גם בלי מגע. אל תקפוץ ישר
לחיבוקים, אני צריכה להרגיש בטוחה קודם.
חבק אותי כשאני מדוכאת! ותנסה לעקוב. אני אוהבת אותך, אבל זה
קשה. תן לי להתקדם לאט עם הנגיעות. וחבק אותי. חזק עד שלא אוכל
לנשום, שלא אוכל להרגיש את הגוש הזה בגרון והלחצים האלה בלב.
בבקשה.
אל תשתמש במילים האלה. "אונס" ו"התעללות" אלה מילות הצופן שלי.
אתה לא יודע מה אתה אומר. שנים של סבל ורתיעה לא נעלמות ברגע.
גם שנים של טיפול לא מעלימים אותם. ואתה רק מעורר אותם. אל
תיגע בי- בבקשה. זה הורג אותי.
אל תכריח אותי לחיות. אתה אולי לא מבין אבל גם אין לי דרך
להסביר לך.
לנסות בכל זאת?
תופסים לך את הלב במלקחיים ומוציאים אותו במשיכה אחת. גם אם זה
נמשך שנים. הנפש שלך מטיילת בין נקודה בקיר הזה לבין נקודה
בתקרה אחרת. אין לך מושג מתי היא תחזור, אם בכלל. אתה רק רוצה
להיעלם. להיכנס לתוך הנקודה הזו בתקרה, שלא יראו אותך, שלא
ירגישו בך, שלא יגעו בך. שימשיכו בחייהם, כמו שעשו עד עכשיו
ופשוט יתעלמו. לפעמים הכל מכה בך במן "בום" כזה. כן, זה באמת
מה שקרה. ואז אתה ממשיך לחיות כרגיל כדי שלא יחשבו שאתה מטורף.
בית- ספר, צבא, אוניברסיטה, חתונה, ילדים וכו'. אז מה אם המגע
היומיומי הזה צורב לך בעור? אז מה אם אין לך מושג מה למדת כל
השנים האלה בבתי- הספר כי היית שקוע כל כך בפלאשבקים וניתוח
הסיוטים של אתמול בלילה? תתגבר. אל תישן יותר משעה ביממה ואם
אתה כבר ישן יותר שזה יהיה בשעות היום, אז הסיוטים שוכחים את
עצמם במקום אחר. אל תאבד את העשתונות. אל תספר. אל תירה לעצמך
בראש, גם אם אתה כל כך רוצה. תשכנע את עצמך שאתה בסדר. תנסה
להבין שלא כל אחד מנסה לפגוע בך. מניסיון, זה לא יצליח במיוחד.
אתה לא שפוי, תנסה לקלוט את זה ולהפנים. אתה לא תהיה כזה אף
פעם. תנסה לא להירתע מנגיעות, תנסה גם לא להזדקק להן כל כך.
תנסה הכי חזק שאתה יכול. אין דרך אחרת.
אל תיגע בי, אני מתחננת. אל. אולי רק תשים לכמה שניות את ידיך
סביב צווארי, חזק. תלחץ עד שלא ארגיש כלום. חזק.
תיגע בי. אני צריכה את החיזוק הזה.
תאהב אותי. אין לי משהו אחר.