בין השקט של כולם, מפשיטה חולצה
חושפת גב
כמו שפעם לא הייתי מעזה.
ביד אחת פותחת אבזם
של ילדה שלא צריכה, אבל יש לה חזיה.
גב ותו-לא

בין הלחישות של כולם, נוגעת בעצמי
לא מסתובבת
חושפת בפניך רגש עירום
לא מתקרבת
בין המילים של כולם, נבלעת בעצמי
מנגינה דמיונית ואני רוקדת
בין התשוקה של כולם, אתה שלי ואני
לא מתאהבת

בין הצרחות שלי, מפשיטה את עצמי
מבפנים
אני זאת לא אני. אטומה. תסתובבי.
נער אחד במבט תמים.
החברה שלך מטורללת,
לא מפסיקה לצחוק
החברה שלך נוגעת בכולם
מרגישה מרחוק

בין הרגשות שלך, אתה מושך
אני מלטפת את עצמי
האור שידלק אותי נושך
אני נגעלת מעצמי

כולם לוחשים, את יפה
כולם אומרים, את יפה
כולם נוגעים, את יפה
אתה מהופנט, את הכי יפה

בין אורות מעומעמים,
אנשים הזויים
חושפת את עצמי כדי להיות שלו
אני אומרת לעצמי, את יפה בחושך
בחושך ותו-לא