קמתי היום בבוקר עם חיוך על הפנים. ציחצחתי שיניים, התלבשתי,
ירדתי למטה לשתות כוס תה, והעיניים שלי נחו על העיתון. פיגוע.
דיפדפתי בין העמודים עד שהתה נגמר ויצאתי מהבית.
הלכתי לתחנת אוטובוס ודיברתי בפלאפון עם החברה הכי טובה על
החבר.
החיוך עדיין על הפנים..
הגעתי לתחנה, חיכיתי קצת לאוטובוס, ראיתי חיילים חמודים,
ביקשתי אש מאחד מהם. האוטובוס הגיע. עליתי למעלה ובדיוק הייתה
השעה שמונה בבוקר. חדשות. פיגוע. הלכתי לשבת בסוף כי שם הכי
כייף וקראתי את הספר שלי.
הגעתי לתחנה שלי והחברה שהייתה אמורה לאסוף אותי עדיין לא
הגיעה. היא קיבלה לא מזמן רשיון. אחרי כמה דקות היא הגיעה,
נכנסתי לאוטו, והרדיו דלוק. נשיקה, לחי, לחי שנייה, משינה
ברדיו. הכי חשוב שאני מחייכת. מגיע המשפט הכי יפה בשיר ואז הוא
נפסק. אני שונאת כשהדיסקים שלהם קופצים והשירים מתקלקלים.
פיגוע. העברנו תחנה. פיגוע. שמתי דיסק והמשכתי לחייך.
דיברנו, צחקנו, הגענו.
אחרי זה חזרנו לאוטו. נסענו להסתובב קצת.
היא קנתה חולצה חדשה ואני רציתי לעשות קעקוע. עברנו ליד חנות
מכשירי חשמל. אני אוהבת לעמוד מול כל הטלוויזיות ולהסתכל.
פיגוע. המשכנו ללכת עד שמצאנו את הסטודיו. היה שם איש נחמד
בפנים. שאל אם יש חבר. אמרתי שכן. אמר שחבל. אמרתי דווקא לא.
לא היה לו מה להגיד אבל כן מה לעשות. מצאתי ציור ממש יפה, של
שדון. חיפשנו מיקום טוב. בסוף החלטנו על מתחת לישבן. תמיד
רציתי שם קעקוע.
הוא הדליק את הרדיו והתחיל להתארגן. פיגוע. זה די כאב אבל
התגברתי. כי רציתי מאוד. היא ישבה שם והסתכלה עליי מחייכת.
אמרה שאני נראית מצחיקה בפוזה כזו ושמישהו תקוע לי בישבן עם
מחט. חייכתי. העיקר שאני מחייכת.
פתאום אמרתי לו "רגע, שכחתי להתקשר, זה אפשרי להפסיק?" אמר "את
יכולה לדבר תוך כדי?". ניסיתי. הצלחתי.
התקשרתי אליו, לשאול איפה אנחנו נפגשים בערב. התחלה רגילה של
שיחה "מה חדש?", "פיגוע", "וחוצמזה?", "יש לי הפתעה  בשבילך".
זו הייתה התפנית בשיחה. הוא נשמע לא כרגיל. אמר שמשהו טוב.
שמחתי.
הקעקוע מוכן. כואב לי מאוד. אני עדיין מחייכת. זה מה שחשוב.
יצאנו לרחוב והיה שם שוטר. שאלתי מה השעה, והוא ענה. בדיוק
אמרו לו משהו במכשיר קשר. נורא מצחיק אותי תמיד כל הקודים האלה
786 מסוכן בלה בלה בלה.
זה ממש נשמע לי כמו משחק של ילדים קטנים. הפעם לא אמרו מספרים.
חבל. אמרו מילים. מישהו צעק, נשמע לחוץ. בסוף הבנתי מה אמר.
פיגוע.
המשכנו ללכת כדי לקנות גלידה. פתאום היא קיבלה טלפון. אחותה
צריכה את האוטו. שמעתי את הצרחות שלה עד אליי מהפלאפון. קצת
משוגעת האחות הזו שלה. מפחיד אותי שהיא נוהגת בכבישים.
השיחה הסתיימה. היא תמיד עצבנית אחרי שיחות עם אחותה. אמרה
שהשאירה לה פתק ואיך לא ראתה אותו? והיא צריכה את האוטו אז
שתחזור עכשיו.
אמרתי לה שחפיף אני כבר אחזור באוטובוס. שאלה אם אני בטוחה
שבסדר. אמרתי נו כן תלכי, אח"כ סתם יכאב לך עוד הראש ממנה.
היא הלכה.
הסתובבתי עוד קצת ברחובות. זה כייף. קניתי גלידה והתיישבתי
בגינה מקסימה.
אני עדיין מחייכת. זה ממש טוב.
בתחנת אוטובוס היה איש זקן מצחיק שכזה. אני אוהבת לראות אותם
מדברים שטויות עם כלמיני אנשים.
האוטובוס הגיע. עליתי, ושוב הלכתי לשבת בסוף.
כי זה הכי כייף.
פיגוע.