|
הלכתי אתמול לשוק הבדואי בבאר שבע
לחפש חרוזים קטנים בשביל שרשרת לרגל
במקום זה מצאתי אישה קמטנית שניסתה לשכנע אותי
שדמעות רק ישחררו אותי
ושאני הולך לשנות את העולם
אני רוצה למות בידיעה שאין גלגולי נשמה
לנוח לנוח לנוח לנוח לנוח לנוח לנוח מנוחה עילאית ומוחלטת
שתקיף לי את הנשמה בחרוזים בדוואים קטנים
שתאכל ממני פיסה אחרי פיסה
שתרעיל אותי בתוך העצמות והורידים
שתיקח את הגעגועים
שתיקח את הכל
חוץ
מהרגע הקטן הזה
שבו היה נדמה
לך ולי
שנהיה ביחד תמיד
ואין שם בחוץ אף אחד
שיכול להבין ולהכיל
את עצמנו ואותנו
חיבקת וחיבקתי
ישבנו שכבנו על ספה
החתולה שלך גרגרה
הייתי סורג את הרגע הזה
לתוך סוודר
ונמס אל תוך עצמי בשלווה
|
|
|
"טוב, טוב, אולי
הוא חי בכל
זאת..."
ניטשה מתחרט
אחרי שאלוהים
הראה לו מי באמת
מת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.