בחורה יוצאת מביה"ס, נפרדת מהחברות שלה ממשיכה הביתה לבד. בתיק
הוורוד שלה יש לה מבחן בחשבון, ליפסטיק, שתי מחברות, יומן.
במבחן היא קיבלה מאה. היא עוברת בשכונה ישנה כזו עם בתים חומים
ומתקלפים, ליד המכולת של התימני יש את הרוסי הזקן שכמו כל יום
קנה את הבירה הראשונה שלו כבר בשש בבוקר ועכשיו הוא יושב ליד
ערמת פחיות ריקות ושלולית קיא, היא מסתכלת לכיוון השני. על
המדרכה מהכיוון ההפוך אחד שהיא מכירה מבית ספר הולך לכיוונה.
אחד מאלו שעדיין נראים כאילו הם בחטיבה היא זוכרת איך בהפסקה
הוא תמיד יוצא לחצר ומנסה לדבר עם האנשים שיושבים על הדשא אבל
תמיד יש אחד שמתחיל לצחוק עליו ואחריו כבר כולם מריצים בדיחות
והוא הולך משם מושפל ככה עם הראש למטה, היא מסתכלת לכיוון
השני. הוא נתקל בה והיא מסתובבת לכיוונו, מתוך המעיל שלו מציץ
אקדח, היא רוצה לצעוק למישהו שיעזור לה אבל היא מסתכלת עליו
והוא נראה ממש מסכן עם דמעות בעיניים כאילו הוא הולך לבכות.
הוא מבקש ממנה שתנשק אותו ולרגע נרתעת אבל היא כבר שכבה עם
החבר שלה שבוע שעבר ונשיקה זה לא כזה משהו אז היא מסכימה, חוץ
מזה הוא נראה ממש מיואש. הם מתנשקים. הוא עוצר לשנייה עם
העיניים עצומות והפה קצת פתוח ואז מהר ממשיך ללכת וגם היא
ממשיכה הבעת תמיהה על פניה, לא מסתכלת אחורה. היא חוזרת הביתה
ומניחה את התיק בחדר. היא חושבת אם לספר למישהו אבל היא מחליטה
שלא כדאי זה לא כזה חשוב ואף אחד לא יאמין לה או שיצחקו עליה
אז היא שוכחת מכל העניין. הוא חוזר הביתה ומהר נכנס לחדר, נשכב
על המיטה, מוריד את המכנסיים ומסתכל על תמונה שלה תלויה על
הקיר, הגב שלו נצמד למיטה בכוח והעיניים נעצמות, בראש שלו הוא
עדיין יכול לטעום את הנשיקה.

                               

     

עובר חודש ושום דבר לא השתנה. היא ממשיכה להיות יפה ומקובלת.
והוא ממשיך להביט בה מהצד. היא נפרדה מהחבר שלה וכבר יש לה
חדש, עוד שבועיים הם הולכים לשכב. הוא לא מוצא אפילו בנאדם אחד
לדבר אתו, הוא מרגיש חנוק.

היא יוצאת מביה"ס, נפרדת מהחברות שלה, הולכת באותה שכונה באותה
דרך והוא עוד פעם הולך מולה, היא זוכרת את הפעם הקודמת אז היא
קצת נבהלת אבל ממשיכה ללכת, הפעם המבט שלה נשאר מקובע עליו.
הוא לא נתקל בה אלא עוצר מולה, בלי אקדח רק עם מבט עצוב. הוא
מרכין את הראש ולוחש בשקט משהו. היא לא שומעת אבל מבינה.

                                     

עוברות שנתיים מדי פעם הוא עוד עוצר אותה ברחוב ומבקש נשיקה.
היא תמיד מסכימה. עכשיו הם ב-י"ב הוא גדל כבר ונראה כמו גבר
היו לו כמה חברות והוא אפילו כבר שכב איתן. היא כבר לא מסיטה
את המבט כשהיא רואה משהו שהיא לא רוצה לראות. מדי פעם הוא
עדיין עוצר ברחוב והיא מולו, והם מתנשקים. אולי אם הם היו
מדברים פעם הם היו מגלים אחת את השנייה אולי אם היא לא הייתה
מזדיינת עם כל החברים שלה מייד היא הייתה יכולה למצוא מישהו
שאוהב אותה באמת ולהיות מאושרת אולי אם הוא לא היה מזיין את כל
החברות שלו מיד הוא היה יכול לאהוב אחת באמת ולהיות מאושר
ואולי לא צריך את כל זה אולי מספיק שהוא יעצור אותה ברחוב מדי
פעם והם שניהם לרגע אחד יכולים להיות מאושרים ביחד.