כל מה שיכולתי לראות הוא הכחול בעיניו השובבות.
ראיתי כיצד בחנו אותי בחוצפה נערית,
התעכבו על האזורים הנשיים השייכים רק לי.
הוא הפשיט אותי בעיניו; לא התבייש לומר, להעיר ולהביך...

נשיקה. לשונות מרפרפות, מתלהטות, רבות.
שפתיים נדחקות, נאחזות כאילו לעולם.
ידיים מגששות בחופזה אחרי אותו גוף שנבחן בכזה דקדוק דקה אחת
קודם.

והשניים, הופכים לצל אחד על רקע הים השקט,
השומר את סודותיהם של הנואפים ונושא את האשמה למרחקים

העיניים של השני שונות.
מסתכלות עלי בחמלה, בעדינות
ולמרות הזמן שעבר עדיין מתביישות ומתרגשות במבטן על גופי הזועק
למגע.

נשיקה. לשון עדינה ושפתיים רכות.
כמו חלום מתוק.... אבל תמים.
נקי מתשוקה חסרת רסן, מלא באהבה עדינה וטהורה