לילה עמוק, ללא בת שחוק.
תעתועי הזמן,
אני פה, רוחי היכן ?
חיכוך אבן בעור,
יש יאמרו... הומור שחור.
מה יודעים המלעיזים,
על נשמה חרוצת חורים ?
הראש מורכן,
איני שם, כבר לא כאן.
בלי כיוון ומטרה,
עיניים עצומות, במורא.
זחיחות הדעת מזדחלת,
לעוד יום בלי תוחלת.
הנפש זועקת די לחושך,
דוקר כמאכלת.
תם יום, אשמורת ליל,
פחדים, איני בן חיל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.