|
אתה רוצה עליה לצרוח
אבל אתה לא יכול
אתה רוצה מאהבתך אליה לברוח
אבל אתה לא יכול
כי אתה שבוי בקסמיה
חושב רק עליה
רואה אתכם רק ביחד לעד
הולכים ברחוב יד ביד
היא אמרה לך שלום ולא להתראות
לא רוצה אותך יותר לראות
ואתה עדיין בלבך סובל
ואת עצמך אוכל
איך נתת לה ככה ללכת
איך כשהלכה השאירה אותך כמו עץ בשלכת
אתה עדיין עליה חושב בלילות
רואה אותה בחלומות
כי מאז שהלכה חייך הפכו לסיוט
לא מצליח לחזור למציאות
אתה זוכר איך נפגשתם במסעדה
איך ישר ידעתם שזוהי אהבה
לא יכולתם להסיר את העיניים אחד מהשני
כל דבר באותו הרגע נראה בעיניכם משני
אתה נזכר איך אחד בשני תמיד תמכתם
איך אחד לשני תמיד עזרתם
אבל עכשיו נשארה לך רק בדידות
וזיכרון מאותה התאהבות
אתה מנסה עליה להתגבר
לא רוצה מאותו חלום שהתגשם להתעורר
אבל לך זה לא יעזור
והיא אלייך כבר לא תחזור |
|
אשכנזים מחשבים
את קיצם לאחור
יגאל עמיר
משורר מטאפורי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.