הנה

הנה מקבץ תלת-ערכי דו-טיוטתי חד-צלילי של
ניסויים בשלדים מילוליים נמוכי קומה,
אך לפני הכל לחדשות תחילה:
"ללא מכנה משותף/
ללא מחנה משותף/
כדורים מתפצלים הם כדורים מפצלים/
ואבל מצפצף ושריקה חדה"

בוקר טוב לאינדיבידום המקיץ. האזן לדיסוננס המחריד:
מזג האוויר מגלה שחזיונות טמטום חושים הינם בגדר
טפטוף קל על כתפיים הידרופוביות.

הידרופיליות תמיד היתה מתחם אקסצנטרי ובכל זאת-
לנפשי האמפירית שלום.

[לעז=לעג (לאליעזר?)]                   לעז=לעג=להג?

אין מה לדאוג. האינגליזה השגורה יומיומ היא תיבול
משתלט על סלט שנרקב.
דפדוף קצר מורה על תופעה צרחנית קצובה כאופנה.
אנחנו מחליפים לדגם עם ספוילרים. זה לא אומר שמותר
להתפרץ בצמתים. פתאום מגלים שירוק מהבהב מתחלף. סופו של דבר.
טבולה ראסה.
בזמן האחרון מודלים ארוכי טווח נחשפים לחלודה מזדמנת
טובחת: יא-חמצן, יא-מנאייק, נהיית לי אמביוולנטי פתאום?


נ.ב.
המציאות לא יכולה להיות דטרמניסטית וגם מקומית (יחד).
סמנטיקה היא בסה"כ אפקט דואלי ספורדי (סקרמנטלי לעיתים)
המתקיים בתא פוטואלקטרי מושתן. סינגולריות תתחלק לשני
טיפוסים-
גלובלי, כשגודלו כסקלת פלנק ולוקלי, כשאפקטים קוונטים סובבים
נקודה מתאימה.
גם כך וגם כך- איך מגיעים ל"מחילת תולעים" לעזאזל?