טל מיכלזון / קונכיות חלב |
ישבתי על צדפה משייטת בציפייה לצפרדעים
מקרקרות.
החמה המעורטלת מקלפת
קריצות לנמנומים.
תמים או נעים (ציוצים באוויר)
תפזורות עלי כותרת בשלג צח השיקו למים הצלולים
וצבעו בירוק.
משיכות מכחול דקות שרטטו עשן בתכלת.
לחישות בגחלת...
אנשי הגבעות מרימים מבטים אל אנשי
ההרים שמשתאים לשמיים:
ציפורות ורודות יצללו למחטפי דגיגים
וינסקו חזרה למקומן הטבעי המעונן.
בנוצות המינק הן ינקרו בקוויאר ויקנחו
בבציר עתיק.
מצמרות העצים שיר מתוק
מבשר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|