|
(למאיה)
בפה פעור ושחור בשיניים
בחמישים וארבעה גברים
במבט לעיניים
בקולות של גרון
אוננות בשער
בדיבור על חבר, חבר שעבר.
בחיוך מתלבט
ברמיזות לא מחייבות
ביופייך הנשי, שכאילו לא מודע
בנסיון לעודד
ברצון לשתף
בסרטים שבראש וניו יורק שבדרך
בפנים הבוחנות
ביד שנגעה
בפה שנשק ואחר כך אמר
"זה זמן לא טוב, אולי בפעם אחרת"
ןאחר כך הוסיף
"אני מצטערת"
|
|
|
המממ, סליחה
המפקד?
רק רציתי
לדעת...
הפילים בקנה,
אכילים?
חייל מורעב מנסה
להבין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.