לראות אותך מתפשטת מול עיני
את הנס הזה בו גוף ניתק מכל כבליו
ומשאיר אותך עירומה למולי.
להביט בך,
לחוש את מגע עורך גם בלי לגעת.
צריבת השמש שציירה בך
עלתה על תלתליך והשאירה בם סימנים.
החול שוב על גופך,
נכנס אל הנקבוביות.
גם אני רוצה כל נקב לשלי,
גם אני רוצה להכנס.
לראות אותך נעלמת מנופי חיי,
לראות את חיוכך נמחה כמו מים,
משאיר אחריו דמעות.
את הזוועה הזאת שבניתוק שלך.
לנסות להביט עוד רגע
להריח; לחוש; לדעת
להתנסות במגע עורך עכשיו
חמה
צורבת
ולא להתפוגג.
ברגע נעלם
בו הזיכרון מתאחד עם שיכחה
גיליתי
את סודות השמש
את המוות בשקיעה.
לאם-לי |
