טוב, אז הנה, הבטחתי שאני לא אבכה אבל אני כן.
בשקט, נותנת רק לדמעות לרדת, הלסת סגורה חזק, נושמת מהאף,
לפחות את הצעקה אני אחנוק בפנים.
אחרי הכל צריך להשאיר משהו מהכבוד העצמי.(מה שזה לא אומר)
עכשיו אפשר לומר בוודאות שגם אני ריקה, חרוכה ואזוקה.
בוקר טוב.
6/4/02 9:03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.