דוד לחץ על האייקון History כדי לחזור לאתר הפנטזיה באינטרנט
ופתאום נהיה חשוך והמסך סנוור בעיניים. הוא פתח את החלון, הביט
בירח, חזר מיד לקחת לגימה מהבירה ושרף את הלשון בתה רותח ואז -
אינסטינקטיבית - לחץ History ובחר וואלה!. הצריבה בלשון נעלמה
ולגימה הגונה מהפפסי החזירה אותו לעשתונותיו. הוא הסתכל בכותרת
'5 הרוגים בפיגוע תופת' וצץ במוחו רעיון. הוא לחץ History ובחר
יום שלישי והתקשר למשטרה ולרשויות להתריע על פיגוע בקו 27
בת"א. אחרי סיגר וקפה דוד לחץ שוב History וחזר לוואלה! מהיום
הנוכחי       (12/09/2007). הוא קרא 'סוכל ניסיון פיגוע
באוטובוס בת"א', לגם מהקרלסברג ונשם לרווחה.
אחרי ש"סיכל" עוד שני פיגועים הרגיש תשוש מהגלישה בזמן ונרדם.
לאחר יומיים שאול, חברו לעבודה פרץ לביתו בעזרת השכן. דוד קפץ
בבהלה מהכסא ובקושי מלמל "מה קרה?", ושאול-"אתה בסדר? כבר
יומיים לא באת למשרד ולא ענית לטלפון. אתה נראה חצי מת". לא
עברה דקה ופרצו לחדר אנשים במסכות מנתחים וכפפות גומי לקול
ניידת שהרעיש ברחוב. אחד חיטט במחשב, שניים אחרים הידקו את
ידיו של דוד והרביעי שם אותן באזיקים בזהירות מופרזת כאילו
טיפל במצורע וקרא-"בוריס תכף יגיע, אנחנו זזים".
דוד התאושש (מלבד בעיית זיכרון קלה) ושוחרר אחרי שבוע עמוס
בדיקות וחקירות מוזרות.
שבוע לאחר מכן נכנס בוריס לאגף תקשורת מחשבים במרכז לאבטחה
גבוהה (מא"ג) בב"ש, בירך את יוני המתכנת בלילה טוב וביקש מעדנה
קפה חזק. ברגע שהתיישב מאחורי מכתבתו, המזכירה בארכיון שעסקה
בתיעוד הוירוס המוזר הזה ("סרטן זמן") לחצה על History  כדי
לחזור לידיעה ישנה ברשת וזרם החשמל נותק.  בוריס רכן להוציא את
הפנס מהמגירה ולחץ על הכפתור, חיכה עד שהכוס במתקן תתמלא דיאט
קולה, שחרר את הכפתור וצעק "עדנה תסגרי את הוילון לעזאזל, השמש
הזאת תעוור אותי".
ראש מא"ג נכנס לאגף ברוח סערה וצרח "מתי בדיוק מסתיימת ההפסקה
הזו? ומה זה הסמיילי המטופש הזה על כל הצגים?" - אין תגובה -
"עדנה תפתחי את החלונות הריח הזה פשוט נורא". השעון האלקטרוני
הבהב באדום 21:56 28/09/07 .