[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אמלי פלויד
/
צלליות כחולות

היום עברה שנה מאז התאריך הזה שנה שעברה.
זאת התשוקה שלי לחיים: העובדה שאני קמה בבוקר ולא יודעת מה
יקרה לי היום.
היום לפני שנה קמתי בבוקר והדבר היחידי שידעתי באמת הוא שאני
הולכת לקנות בתחנה מרכזית ווינסטון אדום בקופסה רכה וקפה.
והנה מתברר שאותו יום שינה לי את החיים.
באותו יום התחלתי לשיר ומאז שעידו המשיך אותי בגבעת חביבה
אנחנו שרים ביחד.עד היום, שנה אחרי כן.
עידו הוא החבר שלי.עד לפני שנה (בדיוק)הייתי לא מי יודע מה
בקטע של חבר... זרקתי את האקס שלי ביום האהבה ומאז סטוצים,
דפקתי וזרקתי והיה לי טוב עם זה.
הוא שינה אותי בכל כך הרבה מובנים, ואני רואה אותו פעם בשבוע.
אבל זה הקטע בחיים, כי אתה קם בבוקר, משם הכל לא ידוע ונפלא.
היום יום רביעי ובשנה שעברה זה היה שלישי והיום ב 10 באפריל
קבענו שהוא יבוא אלי ושנלך להרצאה פוליטית ספרותית של אתגר קרת
באוניברסיטה.
אבל היום הייתי קצת מדוכאת. לא . מהורהרת, כן היום הייתי
מהורהרת, חשבתי על זה שעברה שנה אבל הוא לא יבוא היום כי הוא
לא יכול ושלא מזיז לי שהוא לא יכול, ושזה באסה לו כי בסך הכל
אם הוא היה בא הוא היה מקבל את הזיון של החיים שלו , וגם זוכה
ליהיות נוכח בהרצאה של אתגר קרת. אבל הוא לא בא. וחשבתי על עוד
המון דברים, כמו למשל זה שאני בעצם אוהבת צללים.
כלומר - אני אוהבת את איך שהולכים ברחוב ומצד אחד יש גדר עם
עצים ועמוד חשמל, ובצד השני על הכביש מוטלים להם צללים שחורים
כאלה שמזכירים לכולם להסתכל על הגדר והעצים, וגם העמוד. ואני
גם נורא אוהבת צללים כי הם משתנים בכל השעות שביום, בצהרים הם
נורא ממוקדים אבל אחרי הצהריים הם מתחילים להמרח ולהתפזר והם
לא שמים לב יותר לשום דבר.
בלילה יש צל מלאכותי, והוא משתנה כל צעד, בגלל שזה צל מפנסי
רחוב וכשמתקרבים לפנס זה כמו צהריים ואז פתאום הצל מתארך והוא
זז וקופץ ופתאום ככה סתם אני דורכת על הצל של עצמי.
כשאני רואה את עצמי בצל אני לא רואה את תווי הפנים שלי ואיך
אני נראית, ואולי זה לטובה. אבל לפי עידו אני נראית טוב, גם
לפי כל ברנש זקן שעובר על פני.. אני לא לטעמי, רק בצל.
אז חשבתי היום גם על ששנה זה המון זמן. ושאני הראשונה של עידו,
ואני מקווה שהוא יזכור אותי תמיד, בגלל שמחר אני נוסעת אליו
כדי להגיד לו שלום יפה.
אבל לא בגלל זה הייתי מדוכאת. זה בעצם היה בגלל הצללים.
זה בעצם היה בגלל העצים.
הם כאילו כל כך רחוקים וכל כך קשורים.
אני בכלל לא יודעת מה יקרה . מה שבטוח זה שאני אקנה מחר בבוקר
ווינסטון אדום בקופסה רכה וקפה .ונראה מה יהיה הלאה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ידעתי ימים יפים
יותר



זוזו לסטרי משקר


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/4/02 2:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמלי פלויד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה