גל לופוביט / פגישה |
ופתאום הנה היא הייתה, כמו חלום שיתגשם.
כולה עור ועצמות, מה עשו לה?!
האור וברק עיניה נעלמו,
והאושר שהקרינה הפך לסבל.
ואז היא הלכה ממני, "מה קרה לך? זה אני, את לא מזהה אותי?!"
מרוב סבל, כבר לא היה לה כוח אפילו לזהות אותי.
אחרי כמה ימים ראיתי אותה עוד פעם, ואז ידעתי.
נשימותיה העבות - נופסקו,
ברק עיניה - אבד,
והאושר - נעלם מהמציאות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|